אחת התופעות הנפוצות ,אך מאוד קשות עבור ההורים הוא מריבות בין אחים. המדובר במריבות שבין אחים צמודי גיל, ולעיתים אחים רחוקים זה מזה בגיל,
הורים רבים שואלים: להתערב, או לא? במקרים רבים אנו שומעים על אחים שיודעים להסתדר ביניהם, וכאשר האמא או האבא חוזרים הביתה –מתחילה מריבה קולנית ולעיתים אף אלימה.

הורים יקרים
נטייתם הטבעית של ההורים להפריד בין האחים הניצים היא מובנת! קשה לראות ולשמוע את בכיו של הבן או הבת הקטנים הפונה לעזרה, ונטייתנו הטבעית בד”כ היא להניח שהאח הגדול אשם במריבה, האמת, שאין לנו כל יכולת לשפוט כהלכה ולקבוע מי התחיל ומי אשם, לכן ברוב המקרים עצותינו היא לא להתערב. ניתן לדרוש מהאחים לעבור לריב בחדר אחר.
כאשר המריבות נעשות אלימות ועוברים מדיבורים לשימוש בידיים, אז מוטלת עלינו החובה להתערב, זאת בהנחה בסיסית שאיננו נוקטים בדרך של מכות לילדנו ושילדינו מודעים לכך. אז נוכל לאמר לאחים: “בבית שלנו לא משתמשים באלימות, מכל סוג שהיא”
מומלץ לשבת עם האחים הרבים בזמן רגוע, לדבר איתם על המריבה ולהציע להם חלופות מקובלות יותר.
ילדינו נתקלים וחווים אלימות לסוגיה במוסדות החינוך ובקהילה- מרבית ההורים ימליצו לבנם שהוכה ע”י ילד אחר :”תחזיר לו” –זו אמירה בעייתית! מצב זה הוא מצב מורכב. מחד גיסא לא נרצה שבננו ישמש שק חבטות ואנו רוצים שידע לשמור על כבודו ומאידך גיסא אם נעודד אותו להחזיר, אנו נותנים לו לגיטימציה לשימוש באלימות .
אז מה עושים?
חשוב שילדינו יפתח עוצמה פנימית שמוקרנת החוצה, ואז ילדים אחרים לא יעזו להתחיל איתו. חשוב גם להקנות לו מגיל צעיר, מיומנויות אחרות של פתרון בעיות וסיכסוכים : משא ומתן, פניה למבוגר אחראי (מבלי שיחשוש לעשות זאת, כדי שלא יסומן כמלשין )
אחת הטכניקות הבדוקות שתפחית למינימום ואף תמנע אלימות ותגרות בין ילדים היא גישור
במוסדות חינוך רבים יש שימוש במגשרים, ילדים שלמדו טכניקה זו לפתרון בעיות קשות בכיתה או בחצר.
נזכור כל העת שאנו, ההורים משמשים מודל לחיקוי בתחום הזה וכאשר אנו יודעים למשול ברוחנו סביר להניח שהם יחקו אותנו בבית וברחוב.

אלי ברמן
עו”ס ויועץ חינוכי
מנהל מקצועי במרכז “שערי הצלחה”